↑ לחזור אל לצעירים

הדפס עמוד זה

אבחונים

אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון קשב, אבחון מרפאה לעיסוקעפ"י הנחיות משרד החינוך, רק תלמידים בעלי הלקויות הבאות זכאים לסיוע ולהיבחנות מותאמת:

ADHD (הפרעת קשב וריכוז).

 דיסלקציה (קשיים ברכישת הקריאה).

 דיסגרפיה (קשיים ברכישת הכתיבה ובהבעה בכתב)

 דיסקלקוליה (קשיים בחשבון הנובעים מהיעדר רכישת משמעות המספר ועובדות היסוד).

עד הפעלת מסגרת "אופק חדש", תלמידים שהתקשו בלימודים היו זכאים לשעות שילוב לצורך תגבור וחיזוק במקצועות הלימוד השונים רק עם עברו אבחונים ועמדו בקריטריונים שגיבש משרד החינוך. היום, עם הפעלת מסגרת "אופק חדש", התלמידים נהנים משעות פרטניות או בקבוצות קטנות, אך מידת יעילותן תלויה במיומנות המורה ובהכשרתו המקצועית.

משרד החינוך קבע נהלים לאישור סל שעות שילוב ודרכי היבחנות מותאמת לתלמידים עם לקויות למידה. וזאת על סמך אבחונים שנעשו ע"י אנשי מקצוע, אך נראה כי מאז המבוכה בקרב ההורים והיועצות רק גברה. קיימים מספר סוגי אבחונים לצעירים: אבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון קשב, אבחון של מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת. לא תמיד ברור ההבדל בין האבחונים ומתי יש לערוך כל אחד מהם.

כל האבחונים של המרכז הישראלי לאסטרטגיות למידה קבילים במערכת החינוך, בלשכת הגיוס, במערכת ההשכלה הגבוהה ובמשרדי הממשלה השונים כמו: משרד הרישויי, ביטוח לאומי ועוד.

ככלל, אבחון הוא תהליך בו הנבדק עובר מספר מבדקים ובסיומו מתקבלת תמונה המשקפת את תיפקודו הכללי והאקדמי. מערכת המבדקים נועדה לאתר את נקודות החוזק והחולשה. נקודות החולשה מסבירות את הגורמים לקשיים בעוד שנקודות החוזק מהוות את הכוח המניע להתמודדות עם הקשיים בדרך של פיצויי או מעקף.

בתום האבחון, הנבדק ו/או הוריו מודע/ים היטב לתפקודו וליכולותיו ומבין/ים מהם הגורמים המעכבים אותו. היכולות המתגלות משמשות כבסיס לתוכנית העבודה שתבנה אישית עבורו. עבודה בהתאם לממצאים תקדם את הנבדק באופן משמעותי ביחס לעצמו ותסייע בצמצום הפער בינו לבין סביבתו.

קרא בהמשך באשר לסוגי האבחונים השונים.

 האבחון הדידקטי בודק תיפקודים (מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון) ומנגנוני בסיס המאפשרים או מקשים על התיפקוד (שפה, עירנות פונולוגית ותחבירית, זיכרון, תפקודים ניהוליים ותפיסתיים) לאלה יש להוסיף: יכולת קוגנטיבית והתרשמות מרמת הקשב והריכוז.

האבחון חייב להיות מקיף ולהכיל מידע נוסף על המאובחן: רקע התפתחותי, חינוכי, רפואי ומשפחתי. היות והאבחון עוסק בלמידה ובתוצריה ובין ההמלצות המשמעותיות בדו"ח הן תוכנית עבודה ודרכי היבחנות המותאמת לתלמיד, טוב ייעשה אם האבחון יבוצע ע"י מורה מומחה לאבחון לקויות למידה ולא ע"י פסיכולוג, למעט פסיכולוג חינוכי שעבר התמחות ספציפית בתחום אבחון לקויות למידה ובניית תוכנית התערבות חינוכית.

מתי מומלץ לערוך אבחון דידקטי?

  1. כשהתלמיד מתקשה ברכישת מיומנויות היסוד (שפה וחשבון) ונדרשת הערכת יכולות מול הקשיים.
  2. כשזקוקים לתכנית עבודה מפורטת במסגרת הוראה מתקנת או הקניית אסטרטגיות למידה.
  3. כשברור שהסיבה לקשייו הלימודיים  של התלמיד אינה נובעת מגורמים רגשיים או פערים תרבותיים.
  4. כשנדרשות התאמות להיבחנות מותאמת הנגזרות מהאבחון ברמות 1,2, (תוספת זמן, התעלמות משגיאות כתיב , שיעתוק, הגדלת שאלון הבחינה, שימוש בדף נוסחאות מורחב, הכתבת תשובות לבוחן נייטראלי, הקראת שאלון הבחינה, שימוש במילונית אלקטרונית).

בדו"ח האבחון מוסבר האם לנבדק יש או אין לקות למידה ומאיזה סוג. יש פירוט של נקודות החוזק והחולשה. הסבר כיצד נקודות אלה באות לידי ביטויי בתיפקודו היומיומי ובלמידה והאם הנבדק כן או לא משתמש באסטרטגיות עבודה יעילות.

האבחון קביל במערכת החינוך, בלשכת הגיוס, במערכת ההשכלה הגבוהה ובמשרדי הממשלה השונים. (לידיעתכם, בבקשה להיבחנות מותאמת בלשכת הגיוס או במבחנים הפסיכומטריים לקראת לימודים באוניברסיטה, מתייחסים גם לאבחונים שנעשו לילד בגיל צעיר!).

האבחון הפסיכולוגי מעריך את רמת האינטליגנציה של הנבדק ואת אישיותו. האבחון מועבר ע"י פסיכולוג מומחה קליני או חינוכי שהוסמך להעברת האבחון.

מתי מומלץ לערוך אבחון פסיכולוגי?

  1. כשיש חשש לקשיים בתחום הרגשי ומעוניינים לטפל בתלמיד ולסייע לו.
  2. כשיש חשש שגורמים רגשיים הם המעכבים את הלמידה.
  3. לצורך הערכת בשלות לקראת כתה א'.
  1. לצורך הערכת יכולת קוגנטיבית במידה ויש חשש שיכולתו הקוגנטיבית היא המעכבת את הלמידה.
  2. כשיש צורך בהערכת יכולתו הקוגנטיבית של התלמיד לפני דיון בוועדת השמה או וועדת שילוב.

דו"ח האבחון נותן מידע לגבי רמת האינטליגנציה של הנבדק (I.Q) ומצבו הרגשי.

האבחון קביל במערכת החינוך, בלשכת הגיוס, במערכת ההשכלה הגבוהה ובמשרדי הממשלה השונים.

אבחון פסיכודידקטי משלב את האבחון הדידקטי והאבחון הפסיכולוגי שפורטו לעייל. המגמה במשרד החינוך היום (כפי שבאה לידי ביטויי בחוק לקויות למידה המתגבש בכנסת) היא לבטל את המושג אבחון פסיכודידקטי ולחייב בעת הצורך באבחון ובו מרכיב דידקטי ומרכיב פסיכולוגי. את החלק הדידקטי יעביר המאבחן הדידקטי ואת הפסיכולוגי, הפסיכולוג.

האבחון קביל במערכת החינוך, בלשכת הגיוס, במערכת ההשכלה הגבוהה ובמשרדי הממשלה השונים.

אבחון קשבאבחון הקשב כולל מבחן ממוחשב ישראלי (בדיקת קשב) ו/או אמריקאי (IVA). בנוסף יש שאלונים אותם ממלאים ההורים, המורים והנבדק עצמו. בשאלונים היגדים המתייחסים לתחום התיפקודי וההתנהגותי. נוספים לאלה מבחני "נייר ועיפרון".

מניתוח תוצאות המבחנים השונים מתקבל פרופיל התלמיד, האם הוא בעל תסמונת הפרעת קשב וריכוז? מאיזה סוג? ודנים בהמלצות לגבי ההמשך .

אבחון של מרפאה בעיסוק נערך לתלמידים צעירים שעקב בעיות מוטוריות מתקשים בכתיבה. בעקבות ממצאי האבחון נבניית תוכנית עבודה לשיפור התיפקוד. האבחון כולל לרב גם ביקור בית של המרפאה בעיסוק.

 לעיון נוסף קיראו את הפוסט שפירסמנו בנושא סוגי אבחונים או צפו בסרטון בנושא ביו-טיוב.

קישור קבוע למאמר הזה: http://israelicenterforlearningstrategies.com/services/kids/diagnosis