הדפס עמוד זה

תוכנית להב"ה

סמל תוכנית להב"הלהב"ה היא תוכנית התערבות חינוכית שפותחה ע"י ד"ר רותי דקל. התוכנית נועדה לסייע למורה להתאים את אופן עבודתו למיגוון סגנונות הלמידה בכיתתו ולשפר את דרך הלמידה של התלמיד.

 

ראשי התיבות של להב"ה הן למידה, התארגנות, ביטחון, הצלחה. ומכאן כבר ניתן ללמוד על מרכיבי התוכנית - למידה והתארגנות. עבודה נכונה תביא לשיפור בתיפקוד ובהישגים שיתרמו לתחושת ההצלחה או להיפך, יעלו את תחושת המסוגלות ויביאו לשינויי משמעותי בתיפקוד.

הבסיס התיאורטי של תוכנית להב"ה מגוון ומשלב תחומי חיים שונים: מאפיינים חברתיים – מאפייני החברה המודרנית הטכנולוגית בה אנו חיים, היכולות הנדרשות מהאדם במאה ה- 21. מאפייני הלומדים – מאפייני גיל ההתבגרות, לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, תיאוריות בלמידה וביכולת השתנות קוגניטיבית – פיאז'ה, ויגוצקי, פויירשטיין וסגנונות  למידה – קולב, מקארתי, טילסטון ואחרים.

התוכנית נבנתה הודות לדיאלוגים בלתי אמצעיים ביני לבין תלמידי, דיאלוגים בהם ניתחנו את מצבם, הם תיארו את שאיפותיהם, קשייהם ותיסכוליהם, תיעדנו את דרכי התמודדותם ואת השינויים שחוו ולבסוף את הצלחתם. ייחודה של התוכנית הוא בכך שהיא פונה ללומד ולמלמד כאחד. ללומד היא מקנה כלים שיאפשרו לו להיות לומד עצמאי ויעיל. למלמד - מקנה את הכלים להפוך את תלמידיהם ללומדים עצמאיים ויעילים. הן הלומד והן המלמד נחשפים ללמידת אמת משמעותית, פוריה ומהנה.  

הנחות היסוד בבסיס תוכנית להב"ה:

1. בניגוד לחברות מסורתיות שם מקור המידע הוא מקור חיצוני סמכותי כדוגמאת המורה (המשכיל, כל יודע) או המבוגר (זקן השבט, בעל הנסיון), בעידן המודרני הלומד חשוף למאגרי ידע עצומים ויוצר אינטרקציות אנושיות. 2. הידע נבנה תוך יחסי גומלין בין האדם וסביבתו.

Piaget, 1966; Vygotski, 1978; Feuerstein, 1980 & Bronfenbrenner, 1997, 1980, 2005

3. הידע נבנה תוך יצירת הֵקשרים משמעותיים בין פריטי המידע. שינון עובדות לכשעצמו ללא יצירת הקשרים אינו בונה ידע. 4. בסיס התוכנית הוא הוראה מפתחת חשיבה. דרך הוראה זו תורמת להבניית הידע אצל הלומד. בדרכים משמעותיות ופחות בדרך של שינון

Perkins, 1998יועד ולוין, 2007

5. ידע שנלמד באופן פעיל מהווה בסיס להמשך למידה משמעותית

Perkins, 1998

6. הפעלת אסטרטגיות חשיבה אפשרית רק על בסיס ידע בתחומי הדעת השונים. לא ניתן לערוך השוואה אם לא יודעים את העובדות. לכן, לא נכון ללמד אסטרטגיות למידה כמקצוע העומד בפני עצמו אלא להשתמש באסטרטגיות כדרך הוראה ולמידה (זוהר 1996, Costa 2001). 7. למרות השוני באופיים של מקצועות הלימוד ותחומי הדעת השונים, יש באסטרטגיות החשיבה מאפיינים כלליים המשותפים לכל תחומי הדעת Perkins & Salmon, 1989

מטרות התוכנית:

מטרת העל: פיתוח המיומנויות והכישורים של הלומד כדי לאפשר לו להתמודד בהצלחה עם דרישות החברה הטכנולוגית המודרנית בה הוא חי. לשפר את יכולתו לזהות מצבים ושינויים, לשפר את מיומנות איסוף המידע, דרכי פיתרון בעיות ותהליכי קבלת ההחלטות. מטרות ביניים: 1. לשפר את ההישגים הלימודיים של הלומד. 2. לשפר את התיפקוד הקוגניטיבי של כל לומד ביחס לנקודת ההתחלה שלו עצמו.

עקרונות מנחים של התוכנית:

1. המורה בעיקר מנחה ופחות מקנה ידע. (המורה הוא לא בעל המונופול על הידע). 2. הלומד פעיל בלמידה: הוא לומד לאתר נתונים ולומד לשאול את עצמו את השאלות (לומד לבצע תיווך עצמי). 3. הלומד בהנחיית המורה / הקבוצה, לומד ליצור הֵקשרים תוכניים ולוגיים בין הנתונים. כך נוצרים מבני ידע חדשים. 4. הלומד לומד לקבל ולהעביר משוב בונה. 5. מושם דגש על יכולת הבעה בכתב ובע"פ.

תהליכים מקדמי הלמידה אותם עובר התלמיד:

1. הלומד רוכש הרגלים, מיומנויות ארגון והתארגנות. 2. הלומד נהיה מודע לסגנון הלמידה שלו. 3. הלומד מפתח מודעות למאפייני הזיכרון שלו: חזותי, שמיעתי או קינסטתי, זיכרון לטווח הקצר או הארוך, זיכרון למידע בדיד או בהקשר ועוד. 4. הלומד מפתח אסטרטגיות עבודה יעילות המסייעות לו בהמשך בדליית המידע מהזיכרון. אסטרטגיות העבודה יכולות להשתנות בין מקצועות הלימוד השונים. הן תוצאה של הסגנון הקוגניטיבי, סגנון הלמידה ואופי החומר הנלמד. 5. מקבל כלים להערכה ריאלית של יכולותיו במציאויות משתנות. משפר את יכולת התיכנון וההתארגנות כך שבאמת יוכל להספיק את אשר לפניו.

קישור קבוע למאמר הזה: http://israelicenterforlearningstrategies.com/lehava