קורונה ו-ADHD
ספטמבר 1, 2021
השבוע קראתי שני מחקרים מעניינים העוסקים בקשר שבין הפרעת קשב ופעלתנות יתר (השם העברי ל- ADHD) להידבקות בקורונה. המחקר הראשון התפרסם כבר ביולי 2020, השני באפריל 2021. בשני המחקרים חברו
השבוע קראתי שני מחקרים מעניינים העוסקים בקשר שבין הפרעת קשב ופעלתנות יתר (השם העברי ל- ADHD) להידבקות בקורונה. המחקר הראשון התפרסם כבר ביולי 2020, השני באפריל 2021. בשני המחקרים חברו
כמו בכל שנה, ה-1 בספטמבר מתדפק על דלתנו, היום הראשון ללימודים. איזו התרגשות! ההתרגשות וההתחדשות מורגשות באויר בקרב הצוותים החינוכיים, ההורים והילדים. בעיקר בפני אלה שלפניהם התחלה חדשה: כניסה לגן,
בניוזלטר הקודם: "תם עידן שיעורי הבית –הבעיה", הצגתי את טענתי שיש יתרונות רבים לשיעורי הבית וטוב היה עושה משרד החינוך לו היה מוביל תהליך של מתן שיעורי בית מושכלים במקום
כמעט ואין משפחה בישראל שלא נושמת לרווחה נוכח הידיעה המרעישה שתם עידן שיעורי הבית בביה"ס היסודי. מעבר להיותה של ההחלטה פופוליסטית, האם זו החלטה נכונה? כמעט ואין משפחה בישראל שלא
"מעז יצא מתוק" הפוסט הקודם (להיות עם לקות למידה במערכת החינוך בשנה"ל תשע"ו – א') הוקדש לחוזר שהוציא משרד החינוך ונשלח לרכזי לקויות הלמידה בבתיה"ס (מאי 2015) ועוסק בחידוד הנהלים
הקוראים הוותיקים כבר מכירים את עמדותי באשר לנושא לקות הלמידה והפרעת הקשב והריכוז. לקוראים החדשים אומר בקצרה כי לבעלי לקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב והריכוז אכן יש קשיים אובייקטיביים, אך
חופשת הקיץ עומדת להסתיים. גם אם השנה היו אלה ימים קשים לרבים מאיתנו, שנה"ל עומדת בפתח. בימים אלה שבין הפסקת אש אחת לשניה, הקניונים שוב מתמלאים ומבצעי ה"חזרה לביה"ס" בעיצומם.
זהו הפוסט השלישי והאחרון המתעד את הסיור המקצועי שחוויתי בבי"ס יסודי בשוויץ. לאלה מכם שהצטרפו רק עכשיו לקריאת הפוסטים שלי, אני ממליצה לקרוא את שני הקודמים העוסקים במערכת החינוך בשוויץ.
פוסט זה מוקדש להתנהלות ולתלמידים בביה"ס היסודי: ENTITÈ SCOLAIRE FORÊT – BIENNE, SUISSE, בי"ס יסודי בו השתתפתי בסיור לימודי מאלף. בי"ס זה הוא בי"ס דו-לשוני צרפתית / גרמנית (להזכירכם לפי
בימים אלה חזרתי מכנס חינוך בשוויץ. היום הראשון הוקדש לסיור בבתי ספר מקומיים. למרות שלרב אני עובדת עם הגדולים יותר (תלמידי חטיבה, תיכון וסטודנטים), הפעם בחרתי בביקור בבי"ס יסודי. כמי
עוד מעט מסתיימים החגים ואז באמת תתחיל שנת הלימודים. עד חנוכה אין חופשות. (תשעה שבועות, ספרתי). מרבים ההורים מאושרים, סוף סוף הילדים מסודרים, חוזרים למסגרת. והתלמידים? האם גם הם מאושרים
ישראל משתתפת במבחנים הבינלאומיים עוד טרם קבלתה כחברה לארגון ה-OECD – הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (Organization for Economic Cooperation and Development). מטרת ארגון ה- OECD עם הקמתו הייתה לסייע
פוסט זה הוא המשכו של הפוסט הקודם שעסק בחינוך בפינלנד. אם במקרה לא הספקתם לקרוא את החינוך בפינלנד – חלק ראשון, נא קראו אותו לפני שאתם ממשיכים בניוזלטר זה. ד"ר
פוסט זה היה אמור לעסוק בנושא אסטרטגיות למידה, אך נוכח העובדה שאני שוהה בימים אלה בפינלנד ומשתתפת כמרצה בכנס בינלאומי בנושא מחקר ועשיה בחינוך, החלטתי לשתף אתכם בחוויית החינוך הפיני
לפי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה כ-3%-7% מכלל הילדים במערכת החינוך מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז. ההנחה היא כי בפועל מדובר באחוז גבוה יותר של ילדים – כ-10%. ככלל, ילדים עם הפרעת
עד לאחרונה, הטענה הרווחת הייתה כי לקות למידה (ל"ל) והפרעת קשב וריכוז (ADHD) מאפיינות בעיקר צעירים, תלמידים בבתי הספר. ההבנה שתסמונות אלה אינן עוברות במהלך החיים אלא משנות את צביונן
אצל רבים מהאנשים שלהם הפרעת קשב וריכוז נמצא תיפקוד לא תקין של הפונקציות הניהוליות (executive functions). מהן אותן פונקציות ניהוליות? הכוונה היא ל"תא הפיקוד" השולט במיגוון התיפקודים המאפשרים לנו לעסוק
הורים רבים מודאגים, מורים רבים מתמודדים וכולם מדברים על כך שיותר ויותר ילדים היום סובלים מהפרעת קשב וריכוז. האומנם? אמיתות: פעמים רבות נראה ילדים ומבוגרים שאינם קשובים (חולמים, מוסחים מכל
לא תהיתם מדוע באותה הכיתה יש תלמידים שמצליחים במבחנים כשהאחרים נכשלים? מדוע יש מי שלימוד עם חברים עוזר לו לקראת בחינה ויש מי שלא? מדוע יש תלמידים שזוכרים את הנלמד
ילדינו מבלים במערכת החינוך מגיל 3 ועד גיל 18, 4 עד 9 או 10 שעות מידי יום. שם הם חווים את הפרידה מהבית למשך כמה שעות, מתמודדים עם בני גילם