כמעט ואין משפחה בישראל שלא נושמת לרווחה נוכח הידיעה המרעישה שתם עידן שיעורי הבית בביה"ס היסודי. מעבר להיותה של ההחלטה פופוליסטית, האם זו החלטה נכונה?

בניוזלטר הקודם: "תם עידן שיעורי הבית –הבעיה", הצגתי את טענתי שיש יתרונות רבים לשיעורי הבית וטוב היה עושה משרד החינוך לו היה מוביל תהליך של

לפי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה כ-3%-7% מכלל הילדים במערכת החינוך מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז. ההנחה היא כי בפועל מדובר באחוז גבוה יותר  של ילדים –

לא תהיתם מדוע באותה הכיתה יש תלמידים שמצליחים במבחנים כשהאחרים נכשלים? מדוע יש מי שלימוד עם חברים עוזר לו לקראת בחינה ויש מי שלא? מדוע

אצל רבים מהאנשים שלהם הפרעת קשב וריכוז נמצא תיפקוד לא תקין של הפונקציות הניהוליות (executive functions). מהן אותן פונקציות ניהוליות? הכוונה היא ל"תא הפיקוד" השולט