הכל אודות ריטלין, בעד ונגד, מי צריך לקחת ריטלין ומתי

ריטלין – כן או לא? ומתי?

ב- 9.1.12 התנוססו כותרות ענק בעיתונות שכולן זעקו: "עלייה של 76% בשימוש בריטלין בישראל". (הארץ, mako ואחרים).

עפ"י אותם המקורות, מנתונים שעובדו באחרונה במשרד הבריאות עולה כי בתוך כשנה חל בארץ זינוק חד של לא פחות מ-76% בצריכת התרופות ריטלין וקונצרטה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.החל משנת 2005 נרשם בארץ גידול מדורג של 10%-15% מדי שנה בצריכת ריטלין וקונצרטה. העלייה הנוכחית בהיקף של 76% היא העלייה החדה ביותר בצריכת תרופות אלו מאז החל המעקב אחר שיווקן בשנת 1993.

הכל אודות ריטלין, בעד ונגד, מי צריך לקחת ריטלין ומתי

יש מספר גורמים המסבירים את העליה התלולה בשימוש בתרופה:

1. עליה ברמת המודעות לנושא הפרעות קשב וריכוז.

2. השיפור ביעילות התרופה לטיפול בהפרעות אלה.

3. עלייה תלולה בקרב מבוגרים המשתמשים בתרופה.

4. היתר שניתן החל מהשנה שעברה להעלות את המינון היומי שניתן לרשום לריטלין מ-60 מ"ג ל-90 מ"ג ליום.

5. מדיניות חדשה של משרד הבריאות שהחלה לפני שנתיים, לפיה גם לרופאי משפחה ורופאי ילדים מותר לתת מרשמים ראשונים לריטלין וקונצרטה בכפוף להכשרה מיוחדת שיעברו.

6. כמעט כל ילד עם ליקוי למידה מופנה לבדיקת רופא מומחה באבחנה משוערת של "הפרעת קשב", אך חלק לא מבוטל של הילדים הנשלחים לאבחון אינם בעלי הפרעת קשב. בגלל יעילות התרופה הם מקבלים אותה, אך עד חמישית מהילדים מטופלים בתרופה שלא לצורך.

עפ"י הכתוב בעיתון "הארץ" (9.1.12), מחקר שנעשה על ידי ד"ר שלומי ענתבי – רופא ילדים בקופת חולים מכבי ובעבר מנהל בתי החולים "קפלן", "מאיר" ו"העמק" ופורסם לפני שנה, מלמד שילדים ישראלים מקבלים מרשמים לריטלין מבלי שהם עוברים אבחון להפרעות נפשיות נלוות כנדרש. המחקר מצא כי התרופות הפופולריות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז מסוג ריטלין וקונצרטה נרשמות למטופלים מבלי לוודא קיומן של הפרעות נפשיות נלוות.

מחקרו של ד"ר ענתבי כלל 520 ילדים המאובחנים בהפרעת קשב וריכוז. נמצא כי 70% מהם סבלו מהפרעות נפשיות נלוות כמו חרדה, נטיה לדיכאון, התנהגות מרדנית ואפילו לקות למידה, שלא זכו להתייחסות במסגרות הרפואיות בהם טופלו. בנוסף, נמצא כי 13.5% מהילדים אינם מתאימים לטיפול תרופתי בריטלין וקונצרטה למרות שלחלקם הומלץ טיפול זה על ידי בתי ספר ורופאים בעבר. כמו כן, בקרב 8% מהתלמידים הצורכים תרופות אלה, הטיפול נכשל.

אז מה עושים?

ראשית יש להבין מהי תסמונת הפרעת קשב וריכוז.  אח"כ לבצע אבחון הכולל אבחון לקות למידה, רגשי ורפואי. אין דרך קלה לאבחון התסמונת. לרב מסיקים על קיומה ע"י שלילת תופעות אחרות. לאחר שאבחנו מה הבעיה ניתן להתחיל בטיפול הממוקד בקושי.

אין ספק כי במצב של הפרעת קשב המשבשת את חייו של התלמיד (והאדם הבוגר) ופוגעת בתיפקודו היומיומי,  או בנקודות קריטיות בחיים (בדיוק לפני בחינות חשובות כמו בחינות בגרות, בחינות סמסטר באוניברסיטה, לפני ראיון קבלה לעבודה ועוד), יש להעדיף את הטיפול התרופתי. זאת  בעיקר משום שהתוצאות הן מיידיות.

יחד עם זאת, אם מאפייני התסמונת נמצאים נמוכה עד בינונית, הנזק הנגרם קיים אך הוא אינו משמעותי והתלמיד (או המבוגר) מצליח לתמרן עם מאפייני התסמונת, אזי מומלץ לשקול טיפול אחר.

לעיון נוסף: כתבה באתר כופ"ח כללית | ריטלין: מדריך למשתמש

ד"ר רותי דקל

ד"ר רותי דקל

חינוכאית (Educator) בעלת תואר שלישי בפסיכולוגיה - מומחית בתחום אסטרטגיות למידה, באבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז, ובעלת ניסיון של כשלושה עשורים באקדמיה, במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית. הכשירה למעלה מ-450 מורים ועבדה לאורך השנים עם אלפי תלמידים וסטודנטים במסגרות שונות.

שתפו!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin