«

»

הדפס פוסט זה

המבחנים הבינלאומיים (מבחני הפיז"ה – PISA) – מה העניין וכיצד נכון ללמד?

מבחנים בינלאומיים (PISA) וה-OECD [important]כתבה זו פורסמה לראשונה בניוזלטר שנשלח ב-13/01/2013: המבחנים הבינלאומיים - מה העניין, וכיצד נכון ללמד?[/important]

ישראל משתתפת במבחנים הבינלאומיים עוד טרם קבלתה כחברה לארגון ה-OECD - הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי  (Organization for Economic Cooperation and Development). מטרת ארגון ה- OECD עם הקמתו הייתה לסייע למדינות אירופה לאחר מלחמת העולם השניה. במסמך המכונן הוגדרו מטרות הארגון כיצירת צמיחה כלכלית ותעסוקה לטווח ארוך, פעולה לשיפור רווחת אזרחי המדינות החברות בו, עידוד סחר בינלאומי הוגן ותאום מדיניות סיוע למדינות מתפתחות.

לאחרונה התבשרנו כי השנה תלמידי ישראל שיפרו שיפור של ממש את הישגיהם במבחנים הבינלאומיים במתימטיקה, אוריינות ומדעים. במתימטיקה זינקנו 17 שלבים והגענו למקום 7 מתוך 42 מדינות, במדעים עלינו למקום ה- 13 ושיפרנו ב- 12 מקומות ובאוריינות טיפסנו ועלינו עד המקום ה-16 מתוך 45, שיפור מרשים של 13 מקומות. אגב, דוברי העברית הגיעו למקום ה-2 !!! התרגשות רבה אחזה בראשי מערכת המדינה וקברניטיה. האומנם יש לנו על מה לשמוח?

הבה נכיר את המבחנים השונים ואת העובדות כפי שפורסמו בעיתונות:

מבחן TIMSS - Trends in International Mathematics and Science Study הוא מחקר בינלאומי במתמטיקה ובמדעים הנערך אחת לארבע שנים, החל משנת 1995, על ידי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך. מבחן PIRLS - Progress in International Reading Literacy Study מועבר אחת לחמש שנים, גם הוא על ידי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך. המחקר בודק מיומנויות הבנת הנקרא, השגת יעדי קריאה, התנהגויות ועמדות כלפי קריאה.

במבחן ה- TIMSS, ישראל השתתפה במחקר באופן מלא החל משנת 1999. בשנים 2003, 2007 ו-2011 ישראל משתתפת במחקר בשכבת ח' בלבד. במבחן ה- PIRLS, ישראל השתתפה בשנים 2006, 2001 ו-2011.

עד כאן באשר למבחנים עצמם. ובאשר לתוצאות?

האחראי על מבחני ה- TIMSS באירופה שראה את החגיגה בארץ לאור "ההצלחה", מיהר לפרסם הודעה בה הוא הודיע כי מתכונת המבחנים השנה הייתה שונה לעומת השנים הקודמות, ניתנו יותר דוגמאות לשאלות הצפויות וגם תירגום המונחים היה שונה. בגלל כל הסיבות האלה, הם באירופה לא מתייחסים לתוצאות של השנה בהשוואה לשנים הקודמות.

רבות גם נכתב בארץ כי החודשים האחרונים הוקדשו ללמידה לקראת המבחנים ולמעשה בכיתות רבות מכיתות המדגם לא למדו כלל את תוכנית הלימודים הרגילה. והדבר השערורייתי ביותר עפ"י הפירסומים שהיו הוא ש- 25% מהתלמידים התבקשו שלא לבוא להיבחן. שערו בעצמכם. 25% מכלל הנבדקים המתוכננים, שבאופן לא מפתיע מוכרים למערכת כמסכנים את סיכויי ההצלחה, פשוט לא נבחנו. אגב, גם עובדה זו לא נעלמה מעיניהם של האירופאים שהגדירו זאת בנימוס האופייני להם כ-"אחוז היעדרות גבוה".

מבחנים נוספים בהם ישראל משתתפת ומככבת במקומות הנמוכים הם מבחני הפיז"ה (PISA - Program for International Student Assessment). המשותף לכל המבחנים הוא נושאי הלימוד (אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה, אוריינות מדעים) כמו כן נאסף מידע אודות הרקע של התלמידים, הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם לגבי נושאי הלימוד הנבחנים במחקר. בנוסף לכך נשאלים מנהלי בתי הספר אודות מדיניות בית הספר והאקלים הבית ספרי, כמות השעות הנלמדת ועוד... במחקר מושוות תוצאותיהם של המבחנים ומשתני הרקע והעמדות במדינות שונות בעולם ונעשה נסיון להבין מה מביא לידי הישגים לימודיים גבוהים, ולהסביר את רמת ההישגים הלימודיים באמצעות משתני רקע ומשתנים אחרים (כגון, המדיניות הבית ספרית, האקלים הבית ספרי, עמדות התלמידים כלפי תחום הדעת, מספר שעות הלימוד ועוד).

מבחני הפיז"ה מועברים בקרב גילאי 15 כי זה הגיל בו מסתיים חינוך החובה והנערים יוצאים "לעולם האמיתי". מטרת המבחנים היא לבדוק עד כמה התלמידים מוכנים להשתלבות ותרומה לכלכלה ולחברה בחברה מודרנית מפותחת. עד כמה מיומנויות החשיבה שרכשו במערכת החינוך תאפשרנה להם לתרום ולהתמודד ביעילות בסביבה העתידית. עד כמה הם רכשו ידע יישומי וכלים להתמודדות בחברת המבוגרים. נבדקת מידת התאמת החינוך שספגו ליכולתם להשתלב במעגל העבודה. לכן, לא נבדקים תחומי ידע הנלמדים באופן שוטף, אלא דרכי היישום של הידע הנרכש.

כפי שציינתי, הישגיהם של תלמידינו במבחני הפיז"ה, הם בין הנמוכים באירופה. עפ"י נתוני 2009 (נתוני 2012 עדיין לא פורסמו), במדעים הממוצע של תלמידי ישראל, נמוך ב- 50 נק' מממוצע ה- OECD. ישראל דורגה במקום 36 מתוך כלל 64 המדינות המשתתפות, אבל במקום האחרון (!!!) אם מתייחסים רק למדינות ה- OECD. לא אלאה אתכם במספרים, אבל הנתונים במתימטיקה ואוריינות דומים. כשבודקים תלמידים עם קשיי קריאה (להזכירכם בגילאי 15), בישראל 27% לעומת 19% בלבד בקרב מדינות ה- OECD. נחמה אנו מוצאים באחוז המצויינים שעומד בישראל על 6% מבין הנבחנים בהשוואה ל- 7% מבין התלמידים במדינות ה- OECD.

אני טורחת להציג ממצאים אלה לא כדי שנשב "בשיחות סלון" של יום שישי ונקטר אלא בגלל שיש מה לעשות. במקום להכין את תלמידינו למבחנים (שאגב הם שנויים במחלוקת), בואו נשפר את מערכת ההוראה. בואו נקנה לתלמידינו את הכלים הראויים להם הם זקוקים ונשפר את תיפקודם האקדמי והכללי. הדרך המוצעת על ידי להשגת מטרות אלה היא עבודה עם המורים.

על כך בניוזלטר הבא...

קוראי הניוזלטר קראו כתבה זו ראשונים! כתבה זו פורסמה כניוזלטר ונשלחה ישירות לתיבות הדוא"ל של כל חברי רשימת התפוצה. הירשמו עכשיו בראש הדף לקבלת ההפצות הבאות!

 

תגובות, פניות ושאלות יתקבלו בברכה.

 

 

תגובות

תגובות

קישור קבוע למאמר הזה: http://israelicenterforlearningstrategies.com/rutydekel/israel_oecd_pisa-test_timss_prils