חופשת הקיץ עומדת להסתיים. גם אם השנה היו אלה ימים קשים לרבים מאיתנו, שנה"ל עומדת בפתח. בימים אלה שבין הפסקת אש אחת לשניה, הקניונים שוב מתמלאים ומבצעי ה"חזרה לביה"ס" בעיצומם.
אנו יודעים כי מידי שנה העגלות בחנויות הציוד הלימודי מתמלאות בציוד רב לביה"ס שכמו בכל סיום שנה מתברר שבחלקו הילדים כלל לא השתמשנו, שחלקו מלכתחילה לא התאים לילדים שלנו. ובהתחשב גם באילוצים הכלכליים, בואו נעשה השנה את הקניות בתבונה.
מחברת או קלסר
אקדים ואומר שהתקשוב הפך למרכיב משמעותי בהוראה ובלמידה ברבים מבתיה"ס. יש בתי"ס בהם התקשוב הוא מלא וביה"ס הוא "בי"ס ללא נייר" (קרי: רק מחשבים, ספרים דיגיטלים, אייפדים וכד'). בתי ספר אלה הם בודדים. במרבית בתיה"ס התקשוב הוא חלקי ולמרות הלוחות החכמים בכיתות והשימוש במחשבים עדיין לומדים גם בעזרת ספרים ומחברות. איגרת זו מכוונת להורים ולמורים בבתי"ס בהם יש עדיין שימוש בספרים ומחברות.
הדבר הראשון שיש לתת עליו את הדעת הוא מחברת או קלסר? בואו נודה על האמת. לרב איננו מקדישים מחשבה לעניין המחברות. כהורים, אנו קונים את שרשום ברשימת הציוד שהנפיק ביה"ס ובוחרים את המחברת עפ"י האופנה הרווחת (בהתאמה לגיל הילד). אך האם זה נכון? מורות, האם הפעלתן שיקול דעת בחייבכן דווקא מחברת או קלסר? האם תגלינה גמישות אם ביקשתן קלסר והילד יגיע עם מחברת או להיפך?
בואו נחשוב רגע. מה המטרה? המטרה של כל הורה ושל כל מורה היא שהילד ילמד. כדי שהילד יוכל להכין את שיעורי הבית וללמוד לקראת מבחנים, הוא חייב שיהיה לו את כל החומר הנלמד נגיש ומסודר.
נכון שיש בתי"ס ובעיקר בכיתות הנמוכות בהן המורות מחייבות מחברת או קלסר. יחד עם זאת, באם אנו משוכנעים שדווקא מחברת היא זו המתאימה לילד שלנו או אולי דווקא הקלסר, אני מוצאת שיש טעם להתעקש על כך ולקנות את הדבר המתאים לו.
לקלסר יתרונות רבים:
הוא מצויין בגילאים הצעירים לחומר נצבר. כלומר: באם המורה מחלקת דפים רבים (דפי מידע, דפי עבודה), שיבוץ הדפים בקלסר פעמים רבות נוח יותר מהדבקתם במחברת מה גם שהדפים המודבקים מקשים בהמשך על כתיבה בדפים הבאים בגלל בליטות כאלה ואחרות.
לתלמידים בכיתות הגבוהות יותר שמחברותיהם מתמלאות מהר במלל רב או דפי תירגול, עדיף שימוש בקלסר כיוון שניתן להשאיר את הנושאים שכבר נילמדו בבית ולהגיע לביה"ס רק עם הנושא החדש. כך נבטיח משקל סביר של התיק לכל אורך השנה. קלסר אחד (או שניים לכל היותר תלויי בשכבת הגיל) מרכז את כל המקצועות ונגמר סיפור "שכחתי את המחברת". הדבר כמובן מחייב שבבית יהיה קלסר רחב יותר (כדוגמאת קלסר משרדי ובו יהיו כל הדפים מופרדים בחוצצים עפ"י מקצועות הלימוד). הדבר מתאים במיוחד לתלמידי תיכון שנבחנים בבחינות בגרות בהן הבחינה היא על חומר שנלמד במהלך שנתיים. לא אחת קורה שהמחברת מהשנה שעברה כבר מזמן נעלמה…
שמרדפים ומחזקי חורים ישמרו על שלמות הדפים. המלצתי היא להדביק את מחזקי החורים מראש על 2-3 חבילות נייר פוליו וכך יהיו דפים מחוזקים מוכנים לתקופה ארוכה קדימה. בשמרדפים דפי המידע יישמרו לאורך זמן וכך תהיה הבחנה בין דפי מידע לדפי תירגול. לתלמידי הכיתות הגבוהות יותר מומלץ שידרוג: לרכז את דפי המידע בשמרדפים עפ"י נושאים כשעל מדבקה קטנה בפינת השמרדף כתוב נושא הלימוד.
בעיקר בגילאים הצעירים (אך גם בקרב הגדולים יותר), נפוצה הבעיה של חוזרים להורים / החתמת הורים על אישורים שונים (אישור פעילות מחוץ לביה"ס) וכד'. תלמידים רבים מאבדים דפי אלה ולא אחת ההורה נדרש לאישור באמצעות פקס לביה"ס ברגע האחרון. שמרדף ראשון בקלסר יכול להיות מוקדש לדפי מידע להורה, אישורים לחתימה, מחברת קשר וכד'.
פעמים רבות, ילדים עם בעיית התארגנות לא מביאים את כל המחברות כנדרש עפ"י מערכת השעות. במצב כזה, הםנמנעים מלהעתיק את הכתוב על הלוח (כי "אין לי מחברת"), או מעתיקים על דף סתמי שהולך לאיבוד עד שמגיעים הבייתה. כך בדיוק מתחיל להיווצר פער לימודי כי החומר חסר במחברת, לא מכינים שיעורי בית ומגיעים לשיעור הבא ללא שיעורים מוכנים ואז סופגים הערה מהמורה על אי הכנת שיעורי בית. לעיתים זה אף מקשה על הבנת הנלמד בשיעור הבא. זו ראשיתו הבטוחה של "גלגל הכישלון". במקרה הטוב הם יגיעו לשיעור הבא עם המחברת, ישאירו עמוד או יותר רווח כדי להשלים את מה שנלמד בשיעור הבא, אך הנסיון מלמד שלרב עמודים אלה נשארים ריקים. לו היה לילד קלסר, אירועים מסוג זה היו נמנעים מראש.
לצד היתרונות המשמעותיים, ישנם גם חסרונות. הקלסר אינו מתאים לכל תלמיד.
חסרונות בקלסר:
ילדים מסורבלים / עם בעיה במוטוריקה עדינה, יתקשו להדביק את מחזקי החורים, לצרף את הדפים בטבעות הקלסר ולהשחיל את הדפים בשמרדף. במקרים אלה, הדפים יתקמטו ויקרעו במקרה הטוב, יתלשו במהירות מהקלסר ויעלמו במקרה הרע.
תלמידים המתקשים בהתארגנות, לא יתייקו את הדפים בחוצץ המתאים.
תלמידים המתקשים בהתארגנות, לא יתייקו את הדפים בקלסר לאחר הכנת שיעורי הבית וכך יגיעו לכיתה ללא שיעורים.
במידה ומדובר בילדים צעירים, אין כל מניעה שהורה ומורה המודעים לקשיים הטכניים יסייעו לילד, ידביקו יחד איתו את מחזקי החורים, יוודאו שתייק את כל הדפים כנדרש וכד'. ליויי צמוד שכזה בעייתי יותר בקרב מתבגרים.
אז מה מתאים יותר לילד / לתלמיד שלי? מחברת או קלסר?
בפוסט הבא נעסוק בסוגי המחברות ואיזו מחברת מתאימה יותר לילד / לתלמיד שלי.
