תכנית להב"ה פותחה ע"י ד"ר רותי דקל וזכתה להוכרה אקדמית בעבודת הדוקטורט תחת הכותרת: IMPROVING GENERAL FUNCTIONING AND ACADEMIC ACHIEVEMENT AMONG ADOLESCENTS WITH DYSLEXIA AND ADHD.
מטרתה של התכנית היא להצמיח לומדים מיומנים, עצמאיים ויעילים, הנהנים מהלמידה ושרכשו במהלך הלמידה כלים המאפשרים להם להתנהל ביעילות בחברה מודרנית עתירת מידע.
בתכניות התערבות רבות במערכות חינוך בארץ ובעולם, ההתערבות מובניית ומהווה מרכיב בתהליכי ההוראה או הלמידה, מרכיב שנועד לשפר הישגים בתחום ספציפי. תכנית להב"ה לעומת זאת, שונה באופיה ובמטרותיה. מדובר באוסף עקרונות המיושם באופן דיפרנציאלי ומותאם לכל סביבת למידה. קו מנחה הוא מקומו של הלומד במרכז ואילו המלמד הוא שותף תפקיד המתפקד כמתווך. מטרת התכנית היא רכישת מיומנויות שתאפשרנה השתלבות בונה של בוגר מערכת החינוך בחברה בה הוא חי. השיפור המשמעותי המתרחש בהישגים הלימודיים הוא תוצר לוואי של התכנית.
התכנית פותחה מתוך רצון לתת מענה לתלמידי תיכון "תת משיגים" במערכת החינוך הרגילה על רקע לקות למידה, קשיים רגשיים או אחרים. כמו כן, התכנית התייחסה לביקורות המושמעות נגד מערכת החינוך אודות הישגיהם הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים, אחוז הזכאות הנמוך לבגרות ושהמערכת לא מצמיחה את הלומד הצעיר לכדי בוגר המסוגל להתמודד בהצלחה עם האתגרים שמציבה בפניו החברה הטכנולוגית בה אנו חיים.
תכנית להב"ה פותחה בהדרגה במשך יותר משני עשורים. היום ניתן ליישם את עקרונותיה בכל מסגרת חינוכית. התכנית נבנתה על בסיס דיאלוג מטה־קוגניטיבי מתמיד עם לומדים שלמדו על פי עקרונות הגישה, שיח עם הוריהם ותהליך רפלקטיבי של המורים המתווכים. התכנית נבנתה "מלמטה למעלה" (Bottom Up) ולא "הוצנחה" מלמעלה (Top Down).
מתוך הבנה שהוראה ולמידה הם שני צדדים של אותו המטבע, בתכנית להב"ה מסלול למורים ומסלול ללומדים.
הבסיס התיאורטי של תוכנית להב"ה מגוון ומשלב תחומי חיים שונים: מאפיינים חברתיים – מאפייני החברה המודרנית הטכנולוגית בה אנו חיים, היכולות הנדרשות מהאדם במאה ה- 21. מאפייני הלומדים – מאפייני גיל ההתבגרות, לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, תיאוריות בלמידה וביכולת השתנות קוגניטיבית – פיאז'ה, ויגוצקי, פויירשטיין וסגנונות למידה – קולב, מקארתי, טילסטון ואחרים.
התוכנית נבנתה הודות לדיאלוגים בלתי אמצעיים ביני לבין תלמידי, דיאלוגים בהם ניתחנו את מצבם, הם תיארו את שאיפותיהם, קשייהם ותיסכוליהם, תיעדנו את דרכי התמודדותם ואת השינויים שחוו ולבסוף את הצלחתם. ייחודה של התוכנית הוא בכך שהיא פונה ללומד ולמלמד כאחד. ללומד היא מקנה כלים שיאפשרו לו להיות לומד עצמאי ויעיל. למלמד – מקנה את הכלים להפוך את תלמידיהם ללומדים עצמאיים ויעילים. הן הלומד והן המלמד נחשפים ללמידת אמת משמעותית, פוריה ומהנה.
הנחות היסוד בבסיס תוכנית להב"ה:
1. בניגוד לחברות מסורתיות שם מקור המידע הוא מקור חיצוני סמכותי כדוגמאת המורה (המשכיל, כל יודע) או המבוגר (זקן השבט, בעל הנסיון), בעידן המודרני הלומד חשוף למאגרי ידע עצומים ויוצר אינטרקציות אנושיות. 2. הידע נבנה תוך יחסי גומלין בין האדם וסביבתו.
Piaget, 1966; Vygotski, 1978; Feuerstein, 1980 & Bronfenbrenner, 1997, 1980, 2005
3. הידע נבנה תוך יצירת הֵקשרים משמעותיים בין פריטי המידע. שינון עובדות לכשעצמו ללא יצירת הקשרים אינו בונה ידע.
4. בסיס התוכנית הוא הוראה מפתחת חשיבה. דרך הוראה זו תורמת להבניית הידע אצל הלומד. בדרכים משמעותיות ופחות בדרך של שינון
Perkins, 1998יועד ולוין, 2007
5. ידע שנלמד באופן פעיל מהווה בסיס להמשך למידה משמעותית
Perkins, 1998
6. הפעלת אסטרטגיות חשיבה אפשרית רק על בסיס ידע בתחומי הדעת השונים. לא ניתן לערוך השוואה אם לא יודעים את העובדות. לכן, לא נכון ללמד אסטרטגיות למידה כמקצוע העומד בפני עצמו אלא להשתמש באסטרטגיות כדרך הוראה ולמידה (זוהר 1996, Costa 2001). 7. למרות השוני באופיים של מקצועות הלימוד ותחומי הדעת השונים, יש באסטרטגיות החשיבה מאפיינים כלליים המשותפים לכל תחומי הדעת Perkins & Salmon, 1989
מטרות התוכנית:
מטרת העל:
פיתוח המיומנויות והכישורים של הלומד כדי לאפשר לו להתמודד בהצלחה עם דרישות החברה הטכנולוגית המודרנית בה הוא חי. לשפר את יכולתו לזהות מצבים ושינויים, לשפר את מיומנות איסוף המידע, דרכי פיתרון בעיות ותהליכי קבלת ההחלטות.
מטרות ביניים:
1. לשפר את ההישגים הלימודיים של הלומד.
2. לשפר את התיפקוד הקוגניטיבי של כל לומד ביחס לנקודת ההתחלה שלו עצמו.
עקרונות מנחים של התוכנית:
1. המורה בעיקר מנחה ופחות מקנה ידע. (המורה הוא לא בעל המונופול על הידע).
2. הלומד פעיל בלמידה: הוא לומד לאתר נתונים ולומד לשאול את עצמו את השאלות (לומד לבצע תיווך עצמי).
3. הלומד בהנחיית המורה / הקבוצה, לומד ליצור הֵקשרים תוכניים ולוגיים בין הנתונים. כך נוצרים מבני ידע חדשים.
4. הלומד לומד לקבל ולהעביר משוב בונה.
5. מושם דגש על יכולת הבעה בכתב ובע"פ.
תהליכים מקדמי הלמידה אותם עובר התלמיד:
1. הלומד רוכש הרגלים, מיומנויות ארגון והתארגנות.
2. הלומד נהיה מודע לסגנון הלמידה שלו.
3. הלומד מפתח מודעות למאפייני הזיכרון שלו: חזותי, שמיעתי או קינסטתי, זיכרון לטווח הקצר או הארוך, זיכרון למידע בדיד או בהקשר ועוד.
4. הלומד מפתח אסטרטגיות עבודה יעילות המסייעות לו בהמשך בדליית המידע מהזיכרון. אסטרטגיות העבודה יכולות להשתנות בין מקצועות הלימוד השונים. הן תוצאה של הסגנון הקוגניטיבי, סגנון הלמידה ואופי החומר הנלמד.
5. מקבל כלים להערכה ריאלית של יכולותיו במציאויות משתנות. משפר את יכולת התיכנון וההתארגנות כך שבאמת יוכל להספיק את אשר לפניו.
