אצל רבים מהאנשים שלהם הפרעת קשב וריכוז נמצא תיפקוד לא תקין של הפונקציות הניהוליות (executive functions). מהן אותן פונקציות ניהוליות? הכוונה היא ל"תא הפיקוד" השולט במיגוון התיפקודים המאפשרים לנו לעסוק בכל מטלה מראשיתה ועד סופה ולשלוט בהתנהגותנו (Greenbaum & Markel, 2001). מעין "מטריה" המאגדת תהליכים שונים הקשורים ליכולתו של הפרט לנהל את פעילויותיו ואת משאביו.
ברקלי (1998) מגדיר את ההפרעה כ"ליקוי התפתחותי בשליטה עצמית, המורכב מליקויים בטווח קשב, בשליטה בדחפים וברמת פעילות". ילדים עם הפרעות בקשב וריכוז אינם מסוגלים לפעול על בסיס תכנון מוקדם. הם פועלים באימפולסיביות, בחוסר יכולת לעקוב אחר משימות מונוטוניות או מורכבות. יש להם קושי בזיכרון עבודה החיוני בלמידה ועוד.
הפונקציות הניהוליות כוללות:
יכולת התארגנות במרחב ובזמן – לדעת מה לוח הזמנים העומד לרשותי לביצוע המטלות השונות, כמה זמן זה צפויי לקחת ממני, האם יש לי את כל הדרוש לצורך ביצוע המטלה וכד'.
מיקוד – היכולת להתחיל בביצוע מטלה במועד ולסיים באופן עצמאי תוך פרק זמן סביר. להיות ממוקד במטלה ולא להיגרר אחר מסיחים שונים.
יכולת shifting – היכולת לעבור בין מטלות ובין גירויים. לדוגמא בדף תירגול בחשבון לשים לב ששני התרגילים הראשונים הם תרגילי חיבור, אבל התרגיל השלישי הוא תרגיל חיסור. תלמיד שיש לו קושי ב- shifting, לא ישים לב לשינויי ויפתור את התרגיל השלישי כתרגיל חיבור למרות שהוא יודע לפתור את תרגיל החיסור.
תיכנון וקביעת סדרי עדיפויות – היכולת לתכנן מעכשיו קדימה תוך הבנה מה חשוב יותר ממה. לתכנן את שבוע הלימודים כך שאספיק גם ללכת לתנועת הנוער / לחוג וכדומה וגם אספיק ללמוד למבחן.
שימור מידע ושליפתו – היכולת לקלוט מידע, לעבד אותו ולהביע אותו. אלה שמתקשים בשליפה, חשים מאוד שלא בנוח כי הם יודעים מה הם רוצים לאמר, אך המילה "עומדת על קצה הלשון" ואינה יוצאת.
זיכרון עבודה – מרכיב חיוני בכל למידה. הכוונה היא ליכולת ללמוד, לעבד את המידע, לאחסן אותו ולהשתמש בו בעת הצורך גם אם בהקשר אחר. תלמיד ללא זיכרון עבודה לא יוכל לפתור בעיות רב שלביות במתימטיקה, יתקשה בהעתקה מהלוח, אך יתקשה גם בכל למידה שהיא בחיי היומיום.
שליטה עצמית ורגשית – היכולת להגיב באופן הולם לגירויי. לא באדישות, אך גם לא בעוצמת יתר. לבצע היכן שצריך ולהימנע מביצוע היכן שלא צריך.
(Brown 2000; Dendy & Ziegler 2002; National Resource Center on AD/HD 2003; Rief, 2005).
תיפקוד לא תקין של הפונקציות הניהוליות מקשה על הלמידה ועל התיפקוד היומיומי. קשיים אפשריים של תלמיד בכיתהאו אדם בוגר הם סביב היכולת לנהל את המערכת האישית שלו. למיין, לזכור ולהיערך לביצוע מטלות. לדוגמא: לזכור את כל הפעילות המתוכננות לאותו היום. לזכור מה נדרש להביא לפעילות. להיערך מראש בעניין ההגעה (האם יש צורך בהסעה?), להכיר את כללי העבודה עם האחרים (הקשבה, לדעת לתרום לקבוצה ולהיתרם ממנה) ועוד.
תיפקוד לקויי של הפונקציות הניהוליות אינו תלויי ברמת המשכל של האדם, ויכול להופיע גם בקרב מחוננים.(Greenbaum & Markel, 2001; Rief, 2005). קשיים אלה אינם מאפיינים רק אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, יש אנשים שאין להם הפרעת קשב וריכוז והם מתקשים להתארגן ולהצליח בגלל תיפקוד לקויי של הפונקציות הניהוליות.
חשוב לדעת כי בעוד שטיפול תרופתי מסייע להעלות את רמות הקשב והריכוז ומשמר אותן לאורך זמן (כל עוד אנו תחת השפעת הכדור), הפונקציות הניהוליות אינן מושפעות מהטיפול התרופתי, לכן יש למצוא את הפיתרון המתאים לגופו של מקרה. באתר "המרכז הישראלי לאסטרטגיות למידה" מוצעים פתרונות מגוונים לקשיים השונים.
