פוסט זה היה אמור לעסוק בנושא אסטרטגיות למידה, אך נוכח העובדה שאני שוהה בימים אלה בפינלנד ומשתתפת כמרצה בכנס בינלאומי בנושא מחקר ועשיה בחינוך, החלטתי לשתף אתכם בחוויית החינוך הפיני ולהבין את שורשיו.
ב- 27 בנובמבר 2012, פינלנד התבשרה כי היא שוב המדינה המובילה במבחני פיז"ה (1) שנערכו ב- 2012. אחריה דרום קוריאה, הונג קונג, יפן וסינגפור. אנגליה דורגה במקום ה- 6 וארה"ב רק במקום ה- 17. הדו"ח המלא עם התוצאות יפורסם במהלך החודש. מעניין יהיה לראות אם ישראל עדיין מדשדשת בין המקומות האחרונים.
הפינים מסבירים שלא תמיד הם היו מספר אחד, נהפוך הוא. בשנות ה-70 הם היו בין המקומות האחרונים באירופה בכלל ובין המדינות השכנות להם בפרט. בשנות ה-90, כל המערכת עברה שינויי יסודי. בניגוד למדינות כמו ארה"ב, גרמניה או שוודיה החורטות על דיגלן שאיפה למצויינות ושאיפה להיות מס' 1 בעולם, פינלנד מעולם לא שאפה להוביל. מהות השינויי שהתחולל בה הוא השאיפה שכל תלמיד יצליח ללא קשר לרקע התרבותי והסוציו-אקונומי ממנו הוא מגיע. במילים אחרות, מערכת החינוך רוצה שכל תלמיד יצליח ללא קשר לבית בו הוא גדל.
בהרצאת הפתיחה בכנס בו השתתפתי, ד"ר פסי סלברג (Pasi Sahlberg) הפיני הסביר כי לא חשוב כמה שעות מהיום הילד נמצא בכיתה אלא מה הוא עושה בכיתה במהלך היום. החינוך הפיני מטפח יצירתיות ולא מבחנים. כל המורים הם בעלי תואר שני כשעל כל מקום פנויי במכללות להכשרת מורים יש 10 מועמדים. אצלנו אומרים כי הטובים הולכים לטייס, בפינלנד, הטובים הולכים לחינוך. אם אצלנו ובשאר מדינות המערב יש עזיבה גדולה של מורים את מערכת החינוך, בפינלנד המורים מתמידים בעבודתם. סילבוס משרד החינוך הפיני הוא מסגרת הנחיה כללית בלבד וכל בי"ס אוטונומי לפתח תוכניות לימודים בהתאם לחזונו ולאוכלוסיית הלומדים.
ד"ר סלברג משועשע משהו מהרצון של מדינות אירופה להעתיק את המודל הפיני ומסביר שמערכת החינוך שם היא רק מרכיב אחד במערכת החיים הפינית. לדבריו, כשמדינה מתפקדת טוב בכל תחומי החיים, גם מערכת החינוך שלה מתפקדת טוב. מתברר כי פינלנד ממוקמת גבוה יותר מארה"ב וממדינות אחרות באירופה גם בשאר מדדי החיים (2). לדוגמא: פינלנד נמצאת המקום ה-1 במדד השפע בעוד ארה"ב במקום ה-9 בלבד. פינלנד במקום ה-2 במדד האושר בעוד ארה"ב במקום ה- 11. ילדים מתחת לקו העוני – פינלנד מקום 4 לעומת 23 בארה"ב. צמצום הפער בין המינים – פינלנד במקום ה-2 לעומת המקום 22 בו מדורגת ארה"ב, ועוד.
(1) מבחני פיז"ה (PISA – Programme for International Student Assessment) הם חלק ממחקר הנערך אחת לשלוש שנים בקרב המדינות החברות ב- OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי). במחקר משתתפים תלמידים בגילאי 15-16. המבחנים הם בתחומי הקריאה והבנת הנקרא, מתימטיקה ומדעים. במחקר נבדקת רמת התלמידים במדינות השונות ומנסים להסביר את רמת התיפקוד באמצעות משתני רקע סוציו-אקונומיים של התלמידים ומשתנים אחרים כמו: מידת ההשקעה בחינוך, האקלים הבית ספרי, עמדות התלמידים כלפי תחום הדעת, מספר שעות הלימוד ועוד. ישראל משתתפת במבחני הפיז"ה משנת 2000, ובשנים 2006, 2009 ו- 2012.
(2) לקוח מתוך: Global Index of Cognitive Skills and Education, 27 Nov.2012 http://thelearningcurve.pearson.com/index/index-heat-map
