כמעט ואין משפחה בישראל שלא נושמת לרווחה נוכח הידיעה המרעישה שתם עידן שיעורי הבית בביה"ס היסודי. מעבר להיותה של ההחלטה פופוליסטית, האם זו החלטה נכונה?
כמעט ואין משפחה בישראל שלא נושמת לרווחה נוכח הידיעה המרעישה שתם עידן שיעורי הבית בביה"ס היסודי. מעבר להיותה של ההחלטה פופוליסטית, האם זו החלטה נכונה?
רבות נאמר על שיעורי הבית, ולרב בקונוטציה שלילית: הילדים מקבלים הרבה שיעורי בית, הכנת שיעורי הבית גוזלת מהם את שעות אחר הצהריים ולא אחת הם מהווים עילה לאוירה עכורה ביחסי הורה-ילד, השיעורים הניתנים קשים ובמקרים רבים אלא שיעורים להורים ועוד. על רקע טיעונים אלה שנשמעים מזה שנים, החליט משרד החינוך לבטל את שיעורי הבית. אך האם זו ההחלטה הנכונה? אולי עדיף היה להוביל תהליך של מתן שיעורי בית מושכלים?
המצדדים בהפסקת מתן שיעורי הבית מרבים להביא דוגמאות מהנעשה בעולם הגדול ומוכיחים כי במדינות באירופה ובארה"ב לא ניתנים שיעורי בית והידע של הילדים נורמטיבי – בהתאם למצופה בגילם. יכולתי לקבל את הנימוק הזה אם ההשוואה בין בתי הספר בארץ לאלה שבחו"ל הייתה מתייחסת גם למרכיבים מהותיים אחרים כמו: גודל הכיתות, האוירה החינוכית, האקלים הבית ספרי, תנאי העבודה של המורים, אורכו ומבנה יום הלימודים, אופני ההוראה, הכשרת המורים ועוד. אם תהיינה נקודות שיוויון ברבים מהמשתנים האלה ובאחרים, ייתכן וניתן לקבל גם את עובדת ה"אין שיעורי בית". מהיכרותי מקצת מבתיה"ס באירופה, אין להשוות את הסביבה החינוכית שם לזו המקובלת בארץ, ואני מדברת על המערכת הציבורית. כמו כן, בתקופות בהן שהינו בחו"ל, ילדינו דווקא קיבלו יותר שיעורי בית מהמקובל בארץ.
מכאן, אני רוצה להעלות דווקא נימוקים בעד שיעורי בית:
1. זו הזדמנות לתלמיד לתרגל את שלמד ולהיווכח האם הוא באמת מבין. פעמים רבות, כשהמורה מסבירה את הדברים ומדגימה על הלוח, הכל נראה קל וברור, אבל כשהתלמיד נדרש להתמודד באופן עצמאי ולפתור שאלה, פתאום זה לא מצליח. הוא לא יודע איך לגשת.
2. זהו רגע של אמת בו מתאפשר לכל תלמיד לעבוד באופן עצמאי, להיות המתווך של עצמו. לעבוד בקצב שלו ובדרכו שלו ללא לחץ מהסביבה. לא בזוג, לא בקבוצה, לא ברעש בכיתה ואף לא באילוצי זמן. לא להיות תלוי בהסבר נוסף ובהנחיה של המורה אלא להתנסות בהסבר עצמי לעצמי.
3. מיומנויות שפה ורכישת עובדות יסוד הן מיומנויות הנרכשות באמצעות תירגול יומיומי. רק תירגול שוטף וחזרתיות מסייעים להפנמת העובדות. כך בקריאה, בכתיבה, בחשבון וברכישת שפה זרה.
4. התנסות במתן תשובות לשאלות בתחומים השונים תורמת לעבודה קולחת ומהירה. חשיפה והתנסות עם סוגי שאלות שונות, תורמים להיכרות מוקדמת עם מיגוון אפשרויות ובעקיפין לשטף עבודה ועבודה מהירה יותר.
5. שיעורי בית כהכנה לקראת הנלמד בשיעור הבא, מאפשרת לקיים שיעור אחר שאינו הקניה פרונטלית יבשה. היות והילדים כבר יודעים את עיקרי העובדות, ניתן לנצל את זמן השיעור להוראה אחרת, לפיתוח חשיבה, לאפשר התבטאות לתלמידים הרוצים לשתף בידע שלהם ועוד.
6. שיעורי בית מאפשרים חקר עצמי של נושא.
אם הבנו שיש כל כך הרבה יתרונות לשיעורי הבית, מדוע קמה צעקה כה רמה נגדם? נראה כי הסיבה האמיתית היא ששיעורי הבית שניתנו, לא ניתנו באופן מושכל בהתאם למטרות אלה. אז מה נכון היה לעשות במקום לבטל את "גזירת שיעורי הבית"? לתת שיעורי בית מושכלים. על כך בניוזלטר הבא: "תם עידן שיעורי הבית –המלצות".
