עד לאחרונה, הטענה הרווחת הייתה כי לקות למידה (ל"ל) והפרעת קשב וריכוז (ADHD) מאפיינות בעיקר צעירים, תלמידים בבתי הספר. ההבנה שתסמונות אלה אינן עוברות במהלך החיים אלא משנות את צביונן ודרכי ההתמודדות עימן משתנות, הביאה לגל מחקרים בנושא מבוגרים המתמודדים עם ל"ל ו-ADHD בעיקר בתחומי העבודה והלימודים. בניוזלטר זה אעסוק בסטודנטים עם ל"ל ו/או ADHD.
בעוד שמקובל כי 10-15%מהאוכלוסיה הם אנשים עם ל"ל, בקרב אוכלוסיית הסטודנטים הם מהווים 1.5-3% (נתוני עמותת לש"ם). זאת ועוד, בשנים האחרונות אנו עדים לגידול במספר הסטודנטים עם ל"ל ו- ADHD הפונים להמשך לימודים.
הסיבות לכך מגוונות: החל מהחינוך והערכים בחברה המערבית המודרנית הרואה בהשכלה מפתח להצלחה בחיים, מחקרים המלמדים על ביטחון תעסוקתי גבוה (90%) בקרב בעלי השכלה של 16 שנות לימוד ויותר, ההתאמות הניתנות בבחינות הבגרות המאפשרות השגת תעודת בגרות לתלמידים בעלי לקות למידה, חוק הסטודנטים עם לקויות למידה המחייב את המוסדות להשכלה גבוהה להיערך ולתמוך בסטודנטים בעלי הצרכים הייחודיים ועוד. תהא הסיבה אשר תהא, ברור כי סטודנטים עם לקות למידה / הפרעת קשב הם בעלי יכולת שכלית ממוצעת לפחות ויכולים להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה.
מחקרים רבים נערכו על סטודנטים ומבוגרים עם ל"ל. ממצאים המשותפים למרבית המחקרים הם כי לסטודנטים ולבוגרים עם לקות למידה קשיים רגשיים וחברתיים כתוצאה מההתמודדויות הממושכות לאורך השנים והתיסכולים הרבים שחוו. תחושת בושה, תווית של לא מסוגל, תלות באחר, תחושת חוסר אונים ועוד הם דוגמאות לחוויות שחוו.
צעירים שאובחנו כבעלי ל"ל, קיבלו הוראה מתקנת. כתוצאה מכך קריאתם השתפרה באופן משמעותי. אין זאת אומרת שהלקות "נרפאה". כבוגרים הם עדיין מתמודדים עם הלקות אבל מהיבטים אחרים כמו: יכולת ביטויי, עבודה תחת לחץ זמן, יכולת הבעה בכתב ועוד הנובעים בעיקר מקשיים בארגון והתארגנות וממאפייני הלקות שלא טופלו בעבר. מחקרים רבים מלמדים על רמת חרדה גבוהה בקרב סטודנטים עם לקויות למידה במישור האקדמי ובמישור החברתי.
Riddick et al. 1999; Paget & Reynolds, 1984; Brown & Brooks-Gunn, 1992; Huntington & Bender, 1993 cited in Carol & Iles, 2006
רמת החרדה עולה בעיקר כשהם נדרשים לקרוא וכשהם רואים את הזמן הרב והמאמץ הדרושים מהם בעת ביצוע המטלות השונות בהשוואה לחבריהם. הממצא החשוב הוא שרמת החרדה באה לידי ביטויי גם בחיי החברה ולא מוגבלת רק לתחום הלמידה וזאת בגלל הקשרים החברתיים הנרקמים בתקופת הלימודים.
אז מה עושים?
ראשית יש לזכור כי למרות הקשיים ונקודות החולשה, לאנשים עם לקויות למידה המצליחים למרות הלקות, יש גם נקודות חוזק כמו: חשיבה יצירתית שהתפתחה עקב הצורך לשרוד ולהסתדר, גמישות מחשבתית המאפיינת אנשים עםADHD שחשיבתם אסוציאטיבית ועוברת מדבר אחד לאחר, יכולת עבודה עם נתונים חלקיים כי תמיד הם מחמיצים משהו, התמדה ונחישות, מוטיבציה, סקרנות, נכונות להשקיע, רמת מודעות גבוהה ועוד. השתמשו בנקודות החוזק כמנוף להצלחתכם.
אל תהססו לפנות לעזרה. היום יש חוק המסדיר את זכויות הסטודנטים עם לקות הלמידה. עימדו על זכויותיכם. בכל מכללה ואוניברסיטה יש העומד לרשותכם (לרב במשרד הדיקן), שם תוכלו לקבל מידע באשר לאפשרויות הסיוע העומדות בפניכם במקום בו אתם לומדים.
מצו את פלאי הטכנולוגיה כפי יכולתכם. עבודה מול מחשב, טאבלט, ועוד מכשירים ממקדת, רמת הקשב עולה, לא תאבדו את החומר לו אתם זקוקים, תוכלו לארגן יומני משימות ולו"ז כולל תזכורות כך שלא תשכחו ולא תפספסו דברים חשובים. תוכלו לשמוע את ההרצאות, לראות את המצגות ולהגיש עבודות מוקלדות.
שפרו את דרכי הלמידה שלכם – רכשו אסטרטגיות למידה. שימוש באסטרטגיות למידה יעילות ישפר באופן משמעותי את תהליכי הלמידה, יסייע לכם לזכור את הנלמד לאורך זמן, להצליח בבחינות, אך לא רק. אסטרטגיות הלמידה מסייעות בתכנון נכון ויעיל של הזמן ומצמצם את בזבוז הזמן. חשוב לא פחות הוא רכישת הרגלים ושיפור ההתנהלות האישית, דבר שיסייע בהמשך בשוק העבודה ובחיי המשפחה.
Riddick, B., 2010. Living with dyslexia: The social and emotional consequences of specific difficulties/disabilities. 2nd ed. London and New York: Routledge, Taylor and Francis group. Carroll, J. M., Iles, J. E., 2006. An assessment of anxiety levels in dyslexic students in higher education. British Journal of Educational Psychology, 76( 3). Castles
